שכר גלובלי

חלק ניכר מהעובדים בישראל חתומים על 'חוזה שכר גלובאלי' ומסתבר שרבים מפרשים את המונח באופן שגוי שלעיתים מקפח את העובד. המטרה של חוזה השכר הגלובאלי היא להקל על המעסיק ולשערך מראש את מספר השעות הנוספות ולשלב אותו בחוזה כנתון קבוע.

מאמר שכר גלובלי

כשהחוזה הזה הופיע לראשנה בתחילת שנות התשעים הוא היה נפוץ בעיקר בענף ההייטק שעובדיו זכו מראש לשכר גבוה מהמקובל במשק וידעו ששעות ארוכות זה חלק מהדיל. אבל מהר מאוד החוזה הגלובאלי אומץ על ידי מעסיקים בתחומים אחרים במשק, גם כאלה בהם השכר הממוצע אינו גבוה במיוחד.


מאחר ורוב העובדים לא שמים לב לאותיות הקטנות בתלוש אלא מתמקדים בשורת הנטו המופיעה למטה, רבים פספסו את העובדה שמרכיב השכר השעתי שלהם נמוך באופן חשוד ואילו המרכיב הגלובאלי הקבוע של השעות הנוספות גבוה משמעותית.


כך, בתחומים מקצועיים מסוימים אחרים, התקבעה תרבות ארגונית בה מצופה מהעובד להשקיע שעות נוספות ובחסות 'ההסכם הגלובאלי' לא לקבל על כך תגמול עם מלא הזכויות.


ואולם, במשרות רבות נהוג לשלב בחוזה סעיף שעות נוספות גלובליות, סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 אוסר על תשלום שכר עבודה הכולל גמול עבור שעות נוספות כחלק משכר גלובלי.


אולם הפסיקה הכירה ברכיב זה בפסק דין דוד אלון נ' בנק ישראל (דב"ע מד/3-34) במידה ומתקיימת הפרדה בין רכיב השעות הנוספות לבין שכר הבסיס. המשמעות היא שבנסיבות מסוימות ניתן יהיה לקבוע רכיב בשכר שהינו מעבר לשכר הבסיס ומטרתו לכסות מספר שעות נוספות בחודש.

דילוג לתוכן