פיטורין הם הסנקציה הקשה ביותר שמעסיק יכול להשית על העובד. חשוב לציין שיש מגוון סיבות לגיטימיות בגינן אפשר לפטר עובד. חלקן קשורות להתנהלות העובד באופן ישיר, חלקן קשורות למצבו של העסק. במציאות התעסוקתית של הדור שלנו רובנו חווינו פיטורין, זה אף פעם לא נעים, אבל כאשר הפיטורין נעשים כדין, בהתאם לכללים ותוך שמירה על זכויות המפוטר זה הרבה פעמים בלתי נמנע.
אז מה הם, בעצם, 'פיטורין שלא כדין'?
כמו שציינו מותר למעסיק לפטר עובד משלל סיבות, אבל יש דרך מסודרת לעשות זאת ויש לעובד זכויות. כל פיטורי עובד שחורגים מהפרמטרים האלה הם 'פיטורים שלא כדין'. בנוסף, יש סיטואציות שבהן חל איסור מוגדר לפטר עובד. למשל, עובדת בהיריון או עובד שזכה במעמד של 'קביעות'. יש גם עילות שבגינן אסור לפטר עובד כמו פיטורין על רקע אפליה של דת, גזע או זהות מינית. סביר שהמעסיק יספק עילה רשמית אחרת, אבל העובד יכול להוכיח שהמעסיק נהג כלפיו כלא כשורה והפלה אותו על הרקע האמור. במקרה כזה בית המשפט יכול לקבוע שהעובד פוטר שלא כדין וזכאי לפיצויים מוגדלים שיכולים להגיע במקרים מסוימים לפי שלושה מסכום הפיצויים שהיה על המעסיק לשלם אם היה נוהג בהתאם לחוק.
במקרים מסוימים בית הדין יכול גם להורות לקבל את העובד חזרה לעבודה תוך שמירה על רצף הזכויות שלו. מקרים כאלה מאפיינים את המגזר הציבורי בו נאכפים כללי התנהלות מחמירים יותר.
הליך פיטורין ראוי
בהליך פיטורין ראוי המעסיק מחויב לערוך לעובד שימוע בו תוסבר עילת הפיטורין המדויקת ובו יוכל העובד להתייחס לטענות. רק אחרי שהתבצע השימוע יוכל הליך הפיטורין לצאת לדרך ובהתאם לוותק של העובד תימסר לו התראה על המועד בו הפיטורין ייכנסו לתוקף. במקביל להודעה בעל-פה צריך לספק לעובד הודעת פיטורין בכתב.
בגלל שהליכי פיטורין מתפתחים פעמים רבות לכדי סכסוך משפטי, הם נידונים בערכאה נפרדת שהוקמה, בין היתר, לצורך הזה: מערכת בתי הדין לעבודה.
בתי הדין לעבודה הם מערכת בתי משפט בפריסה ארצית אזורית שמטרתם ליישב סכסוכים מקצועיים וסכסוכים במקומות העבודה ובכללם בחינה של פיטורין שלא כדין.
