'חוק עבודת נשים' אוסר על פיטורין של עובדת בהיריון במידה בתקופה בה טרם הרתה צברה ותק של חצי שנה או יותר במקום העבודה. למרות שהעובדה הזו מוכרת, פיטורין של נשים בהיריון אינם תופעה נדירה והמקרים האלה מגיעים לטיפול בערכאות משפטיות.
מוגנות עד 60 יום לאחר חופשת הלידה
רבים נוטים לטעות (או להטעות) כי ההגנה מפני פיטורין של עובדת בהיריון אינה גורפת ונוגעת רק לעילת הפיטורין. קרי, אסור לפטר עובדת בגלל שהיא בהיריון. זה לא מדויק, המחוקק לקח בחשבון שמעסיק יכול להציג (ולהמציא) שלל עילות אחרות, ולכן נשים בהיריון שצברו ותק של חצי שנה ויותר נהנות מהגנה גורפת, שמי שמפר אותה חשוף לסנקציות כבדות.
למעשה היריון כשלעצמו אינו עילה לפיטורין של אישה גם אם אין לה ותק של חצי שנה במקום העבודה (אם כי מותר לפטר עובדת כזו בשל עילה סבירה אחרת גם במקרה שהיא הרה).
מבחינה משפטית תקופת ההיריון מוגדרת למין היום שבו העובדת הרתה, לאורך כל תקופת חופשת הלידה ועד חודשיים (60 יום) אחרי שהעובדת חזרה מחופשת הלידה.
האפשרות היחידה לפטר עובדת בהיריון היא באמצעות היתר מיוחד מאת הממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה. כדי לקבל היתר מיוחד כזה חייב המעסיק להוכיח שאין קשר בין עילת הפיטורין להיריון ושהעובדת התרשלה ונהגה בחוסר תום לב. מאחר שמדובר בהליך שהוא סוג שימוע מומלץ (לשני הצדדים) לקבל לקראתו ייעוץ משפטי.
בלי טריקים ושטיקים
מעסיקים שמודעים למצב החוקי הזה ומנסים 'להתחכם', נמנעים מפיטורין ישירים של נשים בהיריון ובמקום זה מנסים לגרום להן 'להתפטר' באמצעות הרעה בתנאי העסקתן והפעלת לחצים מסוגים שונים. חשוב לדעת שיש מה לעשות גם במקרים כאלה. כאשר מקרים כאלה מגיעים לפתחו של בית המשפט הוא בהחלט עשוי לפסוק לטובת התובעת, לקבוע שהתפטרות כפויה כזו היא שוות ערך לפיטורין של אישה בהיריון ולהורות למעסיק לשלם לעובדת פיצויים מוגדלים.
