לא פעם אני נתקל בשאלה, האם אדם שמקבל את שכרו כנגד חשבונית הוא למעשה פרילנסר או 'עובד'. הפסיקה באשר לשאלה זו ענפה.
אך חשוב מכך, יש לדעתי לדון באופן העסקה עצמו, משום שפרילנסרים לא מוגנים בחוקי העבודה, ולכן אותם פרילנסרים מגנים על עצמם בחוזה ההתקשרות עצמו בלבד- ותקיפת ההסכם תעשה בבית משפט שהוא לא בית הדין לעבודה(!)
אולם, אם אותו פרילנסר, טוען שהוא למעשה עובד של אותו מעסיק ולא פרילנסר למרות שקיבל את שכרו בחשבונית, תקיפת ההסכם ההתקשרות תעשה בבית הדין לעבודה, ושם יידרש בית הדין לעבודה לקבוע האם התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה, קרי יחסי עובד – מעסיק.
כל עובד במשק יכול למצוא עצמו מועסק בצורה לא ישירה תחת הגדרה בחוזה ההתקשרות, כאילו מדובר ב "קבלן עצמאי", או "פרילנסר", או בכלל "נותן שירותים". ברוב רובם של המקרים דובר בעובד שמצוי בעמדת נחיתות מול מקבל השירות קרי "המעסיק בפועל, ובמקום להיות מועסק כשכיר הוא מסכים לפעמים בלית ברירה להיות מועסק בהעסקה לא ישרה תמורת חשבונית מס.
כאמור, ישנם המון עובדים במדינת ישראל שהם מועסקים כפרילנסר, כקבלן עצמאי או נותן שירות, אך הלכה למעשה הם עובדים שכירים לכל דבר ועניין והם זכאים לקבל את מלא הזכויות המגיעות לעובד שכיר – כאילו היו למעשה שכירים אצל מקבל השירות.
כאמור לעיל, בית הדין לעבודה, הוא המוסמך לקבוע אם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד – מעסיק, ובית הדין לעבודה במרוצת השנים קבעו מבחנים וביניהם את "המבחן המעורב" , מבחן "ההשתלבות", לפיו ייקבע האם התקיימו יחסי עובד – מעסיק.
