מהי התעמרות ?
התעמרות בעבודה, היא למעשה תופעה חברתית התנהגותית אגרסיבית פסולה ,כזו שנוטה לשוב ולחזור על עצמה ולאורך זמן כלפי עובד או כפוף.
אותה התנהגות מתעמרת אגרסיבית, יכולה לקבל ביטוי מילולי או לפעמים ללא מילים, כגון השפלה, התנכלות או מתן יחס מזלזל, התפרצויות זעם, קללות, ואף לפעמים תנועות ומחוות גוף אלימות ופוגעניות שלעיתים מגיעות עד כדי התעללות פיזית.
מחקר שהוגש למשרד הכלכלה לפני מספר שנים מצא שכל עובד שני בישראל סבל או סובל מהתעמרות או התנכלויות בעבודה. אצל מחציתם חלה בעקבות זאת ירידה במוטיבציה ואצל 11% מהם הובילה ההתעמרות לחוסר תפקוד מוחלט. ההפסד הכלכלי שנגרם למשק בעקבות זאת, טוענים מחברי המחקר, מגיע ל-1.5 מיליארד שקל מדי שנה.
למרות שבארץ אין עדיין חקיקה האוסרת (ישנה הצעת חוק) באופן ספציפי על התעמרות בעובדים, קיימות מספר דרכים לפיהן ניתן להתמודד עם תופעה זו.
פורץ הדרך בעניין ההתעמרות בישראל היה פסק הדין בעניינו של מני נפתלי, בו למעשה נקבעו אבני דרך לבית הדין עבודה לבחינת מקרי התעמרות והתמודדות עם תובענות בעילה זו ודרכי האכיפה בהתאם.
התעמרות = הרעת תנאים
ראשית, עובד אשר חש שאינו מוכן להשלים עם ההתעמרות כלפיו, זכאי להתפטר באופן שהתפטרותו תיחשב כפיטורים.
הזכות כאמור הנה בהתאם לסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, אשר קובע כי התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגביהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו, דינה כדין פיטורים.
בהתאם לכך, עובד אשר יתפטר עקב התעמרות יחשב כמפוטר לכל דבר ועניין, לרבות לעניין זכותו לקבלת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, וכל יתר הזכויות הסוציאליות המגיעות לו עקב כך.
בתי הדין לעבודה פסקו כי הטחת עלבונות וכינויי גנאי משפילים, לרבות ביחס למוצאו של העובד, השפלות, שפה בוטה ופוגענית, הפגנת חשדות כבדים כלפי עובד על לא עוול בכפו ועוד, הינן בגדר נסיבות בהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו.
זאת כאמור לפי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, ועל כן יש לראות בהתפטרות על רקע אמירות אלו כפיטורים.
בנוסף, ניתן להגיש תביעות כנגד הגורם המתעמר בהתאם לנסיבות הספציפיות של ההתעמרות וההתנכלות בה נקט כלפי העובד, וזאת בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח–1998, וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988.
כיצד אדע שאני חווה התעמרות?
ביטוייה המעשיים של התעמרות בעבודה הם רבים ומגוונים. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצעקות, בקללות, בהאשמות שווא, בהפצת שמועות מזיקות, בגרימת נידויו של אדם או החרמתו, במתן משימות משפילות, בפגיעה בדימויו, בפגיעה ביכולתו לבצע את תפקידו או בפגיעה בסיכוייו להצליח או להתקדם בעבודה וכיוצ"ב.
התעמרות במקום העבודה, יכולה ללבוש כאמור לעיל מספר צורות, יכולה לקרות כך שלאותו עובד ירעו בתנאי העבודה, באופן מוחשי דווקני ופרטני לאותו עובד, כך שאותו עובד לא יוכל להמשיך לעבוד בעבודתו בשל אותן נסיבות ספציפיות.
חשוב מאוד לציין, כי התעמרות בעבודה קיימת בכל סוג של מקום עבודה, ועלולה לפגוע קשות בעובד להשפיע על התא המשפחתי שלו/ה ואף לפעמים בבריאות של העובד או הכפוף.
מהן הסנקציות שניתן הטיל על המתעמר?
בישראל עדיין אין חוק המסדיר את תופעת ההתעמרות הפסולה ובשנת 2015 ועד היום הונחה בפני הכנסת הצעת חוק למניעת התעמרות במקום העבודה.
הלכה למעשה בתי הדין לעבודה מתמודדים עם מקרים של התעמרות בעבודה המגיעים לפתחם באמצעות חקיקה ספציפית כך שהיא תהא רלבנטית לאותו מקרה נדון, כגון חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח–1998; חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988; חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965), או באמצעות הכרה בהתפטרות עקב נסיבות התעמרות בעבודה כהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים (סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963) ובאמצעות השתת פיצויים על המתעמר בגין עגמת נפש.
בתי הדין למשמעת של עובדי המדינה מתמודדים עם מקרים של התעמרות בקרב עובדי מדינה כעבירת משמעת לפי סעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (פגיעה במשמעת שירות המדינה, אי קיום המוטל על עובד מדינה, התנהגות לא הולמת, התנהגות בלתי הוגנת). במקורות אלה אין מענה לכלל המקרים של התעמרות בעבודה, הם אינם מקיפים, בהירים ויעילים דיים למיגור ולטיפול בתופעה הרחבה של התעמרות בעבודה.
