אחד המקרים השכיחים שמגיעים לפתחם של בתי הדין לעבודה הוא תביעה לפיצויי פיטורין מצד עובדים שהתפטרו אך טוענים שעשו זאת עקב 'הרעת תנאי העסקה'. כידוע, עובד שהתפטר אינו זכאי לפיצויי פיטורין. אך כשבית המשפט מוצא שההתפטרות נעשתה בעקבות הרעת תנאי עבודה, הוא עשוי לפסוק לעובד פיצויים מלאים למרות שלא פוטר אלא התפטר.
אז מה זה, בעצם, 'הרעת תנאי העסקה'?
ישנם סוגים שונים של הרעה בתנאי העבודה. חשוב לציין שלא כל שינוי במקום העבודה שאינו לרוחו של העובד נחשב באופן אוטומטי כ'הרעה בתנאי עבודה'. מקומות עבודה חשופים לשינויים דינמיים שנובעים מהרבה סיבות אובייקטיביות שאינן בהכרח מכוונות כלפי עובד או עובדים. מנהל חדש עם סגנון ניהולי יותר קשוח, שינויים בשוק שמשפיעים על היקף העבודה של העסק וליבת הפעילות שלו, מעבר גיאוגרפי של העסק – כל אלו יכולים להיחשב, סובייקטיבית, על ידי העובדים כהרעה בתנאי העבודה – ולהימצא כהתנהלות סבירה של העסק על ידי בית המשפט.
מנגד, לא חסרים מעסיקים שעושים שינוי ממניעים ציניים שנועדו לדחוק את העובד לפינה ולאלץ אותו להתפטר. חלק מהרעת התנאים מקבלים ביטוי כלכלי כמו קיצוץ במשכורת, או הפסקת תשלומים נוספים כמו, למשל, דמי הבראה.
חלק אחר מתבטא בהתנהגות עוינת או פוגענית של המעסיק שנועדה לפגוע ולהשפיל את העובד.
במקרים אחרים מדובר בפגיעה מקצועית כמו במקרה של עובד בכיר ומיומן שפתאום נדרש לעשות עבודה בדרג נמוך שאינו תואם את הוותק והניסיון שלו. כל אלה הן עילות שבתי משפט מצאו כעילות מוצדקות לפסיקה לטובת העובד שהתפטר ולקבוע שההתפטרות היא תוצאה של הרעה לא הוגנת בתנאי העבודה ולפסוק לעובד פיצויים מלאים.
פיצויים מוגדלים עקב 'הרעת תנאים'
מרגע שבית המשפט מצא שהסיבה להתפטרות הינה הרעת תנאים, "ההתפטרות" הופכת לפיטורין. במקרים מסוימים בהם נקבע כי הרעת התנאים היתה משפילה ולא הוגנת במיוחד, בית המשפט עשוי לקבוע ש"ההתפטרות" הנה שוות ערך לפיטורין שלא כדין – ואז העובד רשאי לבקש מבית המשפט שיפסוק לטובתו פיצויים מוגדלים.
