הטרדה מינית

החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, מגדיר חמישה סוגי התנהגות המהווים הטרדה מינית וקובע שהתנהגות כזו היא בגדר עבירה פלילית שעונשה מאסר, ועוולה אזרחית המאפשרת לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק.

להלן נביא את המעשים שעל-פי החוק הם בגדר הטרדה מינית:

סחיטה באיומים – כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

מעשים מגונים – סעיף זה מפנה לעבירה פלילית שקיימת מזה עשרות שנים בחוק העונשין הפלילי.

הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות (כאשר ההצעות מוצעות תוך כדי ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול – זו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות).

התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות (כאשר ההתייחסויות נעשות תוך כדי ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול – זו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות).

התייחסות (אפילו חד פעמית) מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם ללא הסכמתו, תוך התמקדות במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו.

החוק למניעת הטרדה מינית קובע, כי על המעסיק יחול נטל ההוכחה, כי למעשה אין בהתנהגותו הטרדה מינית, כן קובע החוק מהם האמצעים שעל המעסיק לנקוט כדי למנוע מקרי הטרדה מינית בשורותיו וכן באיזה אופן על המעסיק לטפל בתלונות על הטרדה מינית ועוד הוראות כאלה ואחרות לעניין אחריותו וחובותיו של המעסיק בהקשר של הטרדה מינית.

החוק יחול גם במקרים בהם עובד/ת הוטרד/ה מינית גם על מי שאינו ממונה עליו אך על המקרה להתקיים במקום העבודה .

גם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מתייחס למקרה של הטרדה מינית בעבודה על ידי הממונה תוך ניצול יחסי מרות.

דילוג לתוכן